הרומן שלי עם המזרח התחיל לפני עשור, ביקרתי בלא מעט יעדים בעולם (שווים יותר או פחות) אבל משהו במזרח תפס אותי מרגע שנחתתי בשדה התעופה.... (הלב הרגיש אחרת, וכבר אז ידעתי שלפה אני חוזרת)
כבר לא סופרת, רק מביטה בלוח השנה ומסמנת לי מתי כבר אנחת שם בפעם הבאה.
הריחות, הטעמים, המקומות ומיליוני האנשים (8 מיליון)..... בשבילי היא גן עדן עלי אדמות.
והפייבוריטית שלי היא: בנגקוק עיר משוגעת שצורחת במלא העוצמה: פה חיים.
הכי הכי... אוהבת להסתובב בשווקים, להציץ בכל הפינות לא לפספס כלום.
עלי הגודל לא מאיים אני אוהבת את הקצב של האנשים, התאילנדים תמיד מחוייכים ....
אוהבת את המטבח שלהם, לא פוסחת על אף טעימה.
בנגקוק מודרנית ושמרנית מלאה בניגודים, או שאוהבים אותה או שממש שונאים,
העין לא נרגעת לרגע מהמראות, הריחות הקצב המהיר, כמו נערה בועטת אותי היא מטריפה,
גלריות ואומנים זרועים בכל פינה,
בנגקוק היא קצת "סדום ועמורה",
אין בה חוקים ולפעמים היא הולכת על הקצה...
ואולי זה מה שבה אותי שובה.
留言