הבלוג שלי

עוד שלושה חודשים אני אהיה בת 60 רק מלכתוב את המשפט הזה אני מתחילה להתגרד איך 60? אני? נשבעת שאני עדיין מרגישה בת 38, מקסימום 42 בימים שכואב לי הגב נורא! אבל מסתבר שככה זה אצל כולם אין סנכרון, הגוף והנפש לא חולקים את אותה קבוצת וואטסאפ. כשאבא שלי ז"ל היה בן 81 (בקושי זז) והלך בפעם הראשונה שלו ל"מרכז יום" חיכיתי שיחזור כמו ילד ביום הראשון לגן ושאלתי אותו "נו אבא, איך היה לך?" הוא ענה לי בלי למצמץ "מבאס, כולם שם זקנים!" מסתבר שגם כשאתה "רגל בקבר" אתה לא באמת מסוגל לראות את עצמך

בשארית כוחותיי (טוב, אז לא עשיתי ספורט) סיימתי מתנשפת את העליה התלולה לכיוון שער הבסיס, מרחוק בצבצו להם בשורה ראשים משוכים בג'ל מחלונות...

מה זה שבת אמנים בשבילי? במילה אחת- חגיגה. פעם בשנה אני מתפנה לסופ"ש שלם לעמוד בחזית ולתת ללקוחות שלי הצצה פנימית אלי, לביתי, למקום ממנו...

תמיד חלמתי שתהיה לי בת מה זה חלמתי... היה לי ברור, לי תהיה בת. נקודה. שחורת שיער, מתולתלת, עייני שקד ענקיות... תשאלו מה לי ולשחורת שיער?...

ניסיתי, נשבעת שניסיתי בכל דרך אפשרית לפנצ'ר לו את הטיול הזה. קודם כל (איימתי) שיהיה ברור, אתה טס רק באל על (לא אני ממש לא מושקעת במניות...

עוד לא יבשה הדיו על דרכוני שחזר שבוע קודם מטיול בעמק הלואר עם הגריזי וחברי האהובים ושוב מצאתי את עצמי בשדה התעופה (אוי, אוי, אוי) אמנם...

הרומן שלי עם המזרח התחיל לפני עשור, ביקרתי בלא מעט יעדים בעולם (שווים יותר או פחות) אבל משהו במזרח תפס אותי מרגע שנחתתי בשדה התעופה.......

בין ערמת המעטפות ששלפתי מתיבת הדואר בצבצה אחת שגרמה לי לחנק קל, הרגשתי כאילו דחפתי עוגת ספוג יבשה לגרוני הצר, והיא מסרבת להחליק לי בגרון....

אמא את לא מאמינה, התקשרו מהפנימיה הצבאית ו... התקבלתי! לעולם לא אשכח את שיחת הטלפון הזו מבני ה”גריזי“ הקטן בה הודיע לי האפרוח בחגיגיות...

אמא תשכחי מזה, אני לא מוציא עכשיו 1700 ש"ח על תרמיל מזורגג..... כך התחיל הויכוח המיותר ביני לבין הגריזי שלי. המקום: חנות למטייל, לב המפרץ...

זהו, נשארנו לבד. מהיום זה רק אני והבעל הגריזי ועוד כמה חתולים בחצר שהוא מטפח בשנים האחרנות.זה סופם של מי שמתפנקים עם 2 ילדים (בלי כלב)...